באחד מפסקי דינו האחרונים הגדיר כב' השופט ארז שני את המושג "ניכורי הורי" בצורה פשוטה ומדויקת כך: "ניכור הורי הוא יוזמה בזדון לחבלה בקשר ללא צידוק אובייקטיבי, ואין נפקא מינה אם נובע הוא מחרדנות יתר, מרצון בנקמה או משילובם של כל אלה, כמו גם נושאים אישיים אחרים, כגון חוסר מהימנות הורית." (תלה"מ (ת"א) 35190-04-23 א. פ נ' ע. ס (מיום 2.5.23).
על ההבדלים בין סרבנות קשר לניכור הורי התייחס כב' השופט שאול שוחט בעמ"ש 51782-01-20 ע' ע' נ' ש' א' (7.6.20) כך: "...ניכור הורי, בהגדרתו הקלאסית, מתאפיין אף הוא בסרבנות קשר. ברם, ניכור הורי מתייחס למצבים בהם סרבנות הילד לקשר עם מי מהוריו הינה תוצר של התנהגות מסיתה של ההורה האחר ומהווה מאפיין אחד בקשת רחבה של מאפיינים שתוצאתה, בדרגתה החמורה, נתק מוחלט בין הילד להורה המנוכר עד כדי מחיקת זהותו וקיומו של אותו הורה בתודעתו של הילד.".
השלכות תופעת הניכור ההורי הן קשות ביותר לקטין. ד"ר גוטליב במאמרו "תסמונת הניכור ההורי" [ רפואה ומשפט גיליון 31 (דצמבר 2004), 106 עמ' 113-115 ] קובע כי הנזק שנגרם לילדים שלוקים בתסמונת בא לידי ביטוי לא רק במישור הקשר עם הוריו, המנכר והמנוכר, אלא גם במישור התפתחותו הרגשית והקוגניטיבית של הילד עצמו. לדבריו: "העוינות והעימות הקשורים בתסמונת ניכור הורי גולשים בקלות ממישור היחסים בין הורה לילד, ומזהמים זירות אחרות. כך למשל, ילדים מוסתים מגיבים בחשדנות ואף בעוינות, לא רק כלפי אחד ההורים אלא גם לאנשים אחרים, אשר לדעתם תומכים בעמדה של אותו הורה. פסיכולוגים, פקידי סעד ושופטים נתפסים כמזוהים עם אחד ההורים ובשל כך נפסלים באופן אוטומטי על ידי הילדים. נוצר דפוס חשיבה של 'או שאתה אתנו או שאתה נגדנו'"; "האובדן אותו חווים ילדים כתוצאה מגירושין הנו רב פנים... הרתיעה והשנאה מתפשטים גם לקרובי המשפחה של אותו הורה, וגם הם נפסלים".
במסגרת מחקר שנערך ע"י מרכז המחקר והמידע של הכנסת ע"י ד"ר יסכה מוניקנדם-גבעון (16.12.19 אתר הכנסת) שעוסק ב"מדיניות ממשלתית לטיפול בניכור הורי – מבט משווה" סוקרת המחברת את הגדרות הניכור ההורי, הגורמים להיווצרותו, השלכותיו על הילדים וכן עקרונות באבחון ובטיפול והמדיניות הקיימת בארץ ובעולם. על ההשלכות של ניכור הורי על הילדים נכתב כך: "... מחקרים הראו כי ילדים שחוו ניכור הורי היו בסכנה לפגיעות נפשיות-רגשיות כגון דיכאון, חרדת נטישה, הערכה עצמית נמוכה, תחושה שאינם ראויים לאהבה, קושי בהתקשרות, תקשורת חרדה, בעיות שליטה בדחפים, רמה נמוכה של אמפתיה, פיתוח דעות נוקשות, ביסוס דעות על רגש ולא על עובדות, מניפולטיביות, אגרסיביות, התנהגות פרועה, חוסר כבוד לנורמות חברתיות ולסמכות והיעדר תחושת חרטה או רגשי אשמה...".
משום כך, תופעת הניכור ההורי הינה תופעה חמורה ביותר שפוגעת קשות בילד ובהורה המנוכר, ועל כן יש לעשות כל שניתן, הן במישור הטיפולי הן במישור השיפוטי, כדי למגרה – ויפה שעה אחת קודם. קיימת חשיבות רבה לאבחן אותה מוקדם ככל האפשר ולנקוט באמצעים מהירים על מנת למגרה ולהעלות את הקשר בין ההורה המנוכר לקטין חזרה למסלולו, מוקדם ככל האפשר. מימד הזמן הוא קריטי ביותר ואי טיפול בכלים הנדרשים בנחרצות ובנחישות, עלול להביא לכישלון המאמצים ולקיבוע המצב. משהתופעה זוהתה וניכר שמדובר בניכור הורי ולא בסרבנות קשר שיש לה הצדקה, על ההורה המנוכר לפעול באופן מידי לחידוש הקשר. גרירת רגליים ומתן אפשרות להורה המנכר "למשוך זמן" עלול לסכל את אפשרות שיקום היחסים. על מנת לקבל מידע על האמצעים השונים לטיפול בתופעת הניכור ההורי הנכם מוזמנים לפנות לעורכת הדין זיוה ארנסטי, מומחית בענייני משפחה ובטיפול במקרים של ניכור הורי וסרבנות קשר.
עורכת הדין זיוה ארנסטי מספקת ללקוחותיה ייעוץ משפטי אישי המותאם לצרכיהם, תוך ניתוח המצב המשפחתי, עיבוד המקרה וממתן פתרונות משפטיים יעילים ומקצועיים. זאת בהתבסס על שנים של ניסיון וצבירת ידע רב ומעמיק בתחום זה.
המידע במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית או תחליף לייעוץ משפטי.