מזונות ילדים

בהתאם לסעיף 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959, חיובו של אדם במזונות ילדיו הקטינים נקבע ונבחן בהתאם לדין האישי החל עליו.

על בני זוג יהודים חל הדין העברי, אשר מחלק את מקור החיוב במזונות קטנים, היקפו ואופן חלוקת הנטל בין ההורים, לשתי תקופות לפי גיל הקטין:

התקופה הראשונה, מכונה קטני קטינים והיא מתייחס לילדים עד גיל 6 שנים. החיוב בתקופה זו הינו חיוב מוחלט והוא חל על האב ללא קשר למצבו הכלכלי של האב או להכנסות האם.

התקופה השניה, עניינה במזונות ילדים מגיל 6 ועד גיל 18 שנים. בהתאם להלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית, מיום 19.07.17 החיוב בגילאים אלו הינו מדין צדקה, והוא יחול על שני ההורים מידה שווה, על פי יחס יכולותיהם הכלכליות ובהתחשב בזמני השהות וכלל נסיבות המקרה.

חשוב להבהיר כי תביעת מזונות היא תביעה כספית שיש להוכיח ככל תביעה אחרת. לפיכך כדי שבית המשפט יאמוד את צרכיו הריאליים של הקטין, על הצדדים להביא ראיות להוכחת הוצאות הקטין בפועל. ככל והצדדים אינם מצליחים להביא ראיות או שהראיות הן חלקיות, בית המשפט יאמוד את הצרכים על פי נִיסיון החיים של השופט היושב בדין ( ראו למשל: ע"א 680/82 נחום נ' נחום, פ"ד לז(4)667; ע"א 130/85 ניסים סבן כהן נ' שמעון כהן, פ"ד מ(1) 69). ההנחה היא, כי בית המשפט יושב בתוך עמו, מודע ליוקר המחיה ולהוצאות הבסיסיות הנדרשות לקיומם של קטינים ומתוך ניסיונו השיפוטי והכללי, מסוגל לאמוד צרכים אלה ולקבוע את שיעור המזונות הראוי.

בהתאם לכך בתי המשפט העריכו את צרכי הסף המינימליים לקטין בסך 1,300-1,700 ₪ לחודש כולל אחזקת מדור אך לא כולל מדור (ראו למשל: עמ"ש 46291-01-16 פלונית נ' פלוני, מיום 09.10.2017). על סכומים דומים חזרו בתי המשפט במספר פסקי די, זאת בהתייחס לרמת חיים רגילה של קטין ללא קשר לחלוקת זמני השהות (ראו למשל: עמ"ש 65692-11-19 ד.ס. נ' ל.צ.ס., מיום 22.09.2020; עמ"ש 56000-10-18 פלוני נ' פלונית, מיום 31.01.2019; עמ"ש 26409-10-18 מ. ש. נ' ק. ש., 25.7.2019). כאשר מדובר על ילדים מעל גיל 6 אשר מתגורר בשני בתים – חלוקת זמנים שווה בין ההורים - הועמדו הצרכים המינימליים על סך שנע בין 2,250 ₪ ל- 2,500 ₪ (למשל: עמ"ש 58574-06-20 נ.ב. נ' מ.ב., 10.3.2021).

על מנת ליישם מדיניות משפטית ראויה ולצמצם את הפער שנוצר בין קביעת המזונות לילד מתחת לגיל 6 – אשר כאמור אינו לוקח בחשבון את הכנסות הצדדים וחלוקת זמני השהות בין ההורים - וקביעת מזונות לילד מעל גיל 6, נפסק כי מדיניות המשפטית הרצויה היא ליישם את עִקרון השוויון המגדרי כך שיימצא ביטויו גם בחיוב דמי מזונות על פי הדין האישי. לצורך כך יש לבחון את התא המשפחתי בכללותו, הכנסות שני ההורים, זמני השהות ורמת חיים נאותה אליה הורגל הקטין. משמעות הדבר הוא כי יש לצמצם את סכום המזונות הכרחיים בהם חב האב לבדו עד גיל 6, כך שתהיה התחשבות גדולה יותר בהכנסות שני ההורים (מכוח דיני הצדקה), ולפיכך חלוקה שוויונית יותר של צרכי הקטין בין ההורים. כך למשל נקבע בעמ"ש חיפה 12752-03-19 פלוני נ' אלמונית, מיום 09.07.2019: כי "לעתים תחשיב המהווה חיבור של צרכים, גם אם כולם 'הכרחיים', יביא תוצאות בלתי אפשריות ויותיר החייב במזונות ללא אמצעי מחיה סבירים".

לפיכך על מנת להכריע בתביעת מזונות יבחן בית המשפט את הקריטריונים הבאים:

א. חלוקת זמני השהות של הילדים עם ההורים, בפועל.

ב. צרכי הקטינים וגובהם, לרבות מדור והוצאות המדור.

ג. היכולות הכלכליות של ההורים מכלל המקורות העומדים לרשותם, תוך עריכת השוואה וקביעת היחסיות בנוגע לאיתנותם הכלכלית.

לקבלת מידע נוסף בנושא זה הנכם מוזמנים לפנות לעורכת הדין זיוה ארנסטי, מומחית בענייני משפחה. עורכת הדין זיוה ארנסטי מספקת ללקוחותיה ייעוץ משפטי אישי המותאם לצרכיהם, תוך ניתוח המצב המשפחתי, עיבוד המקרה וממתן פתרונות משפטיים יעילים ומקצועיים. זאת בהתבסס על שנים של ניסיון וצבירת ידע רב ומעמיק בתחום זה.

המידע במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית או תחליף לייעוץ משפטי.