בקשה לישוב סכסוך

לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014; הוראת שעה נכנס לתוקף ביולי 2016.

מטרת החוק הינה לסייע לצדדים ליישב סכסוכי גירושין בדרך של הסכמה ולצמצם את מספר התביעות אשר יגיעו לבתי המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הרבניים, זאת מתוך תפיסה כי ההליכים המשפטיים, מעבר להיותם יקרים הם מעצימים את סכסוך והמחלוקות בין הצדדים, ונמשכים שנים. במהלך שנים אלו נגרמים נזקים כלכליים ורגשיים לבני הזוג ובעיקר לילדים הנמצאים במרכז אזור הלחימה, שהרי לא מעט מההליכים קשורים אליהם ולרצון הצדדים, מצד אחד לצמצם את היקף המזונות ומצד שני ולהרחיב את זמני השהות או לצמצם הכל בהתאם לצד המבקש ל"הרוויח" מכאן או מכאן.

עד כניסת החוק לתוקף, כאשר מי מבני הזוג ביקש להתגרש עמדה לו או לה האפשרות  להגיש כתבי תביעה בכל הנושאים הכרוכים בענייני הגירושין, לבית הדין הרבני ו/או לבית המשפט לענייני משפחה בהתאם לנושא התביעה ולסמכות העניינית של כל ערכאה.

מאז כניסת החוק לתוקף – לא ניתן להגיש כתב תביעה בטרם הוגשה בקשה לישוב סכסוך ובטרם חלפו התקופות שנקבעו בחוק.

מטרת החוק הינה לאפשר מצב במסגרתו יגיעו הצדדים למקום ניטרלי בו ייפגשו עם בעל מקצוע אשר יסביר להם על הדרכים העומדות בפניהן, כדי לסיים את הסכסוך בדרכי נועם ולא במלחמות.

בהתאם לחוק צד המבקש להגיש תביעה לבית המשפט או לבית הדין הרבני בעניין של סכסוך גירושין, יידרש תחילה להגיש בקשה ליישוב הסכסוך ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייניי משפחה או בית הדין הרבני. במהלך התקופה בה מתנהל הליך היישוב סכסוך ביחידת הסיוע ועד לסגירת תיק הישוב סכסוך על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני, חל עיכוב הליכים והצדדים לא יכולים להגיש תביעה, וערכאה משפטית לא תדון בעניין הסכסוך המשפחתי, למעט בבקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים (למשל איסור ביצוע פעולות בחשבון בנק או איסור מכירת נכס) או לסעד דחוף (מזונות זמניים וחלוקת זמני שהות).

עוד נקבע כי הבקשה תוגש באמצעות טופס ייעודי שנקבע בתקנות, ותנוסח באופן לאקוני, תמציתי ובלשון נקיה – על הצדדים נאסר לפרט את טענותיהם כלפי הצד השני בבקשה – זאת מתוך מטרה להפחית את הלהבות ולייצר חלל אשר יאפשר לצדדים לשבת ולדבר במטרה להגיע להסכמות.

בתוך 45 יום ממועד הגשת הבקשה לישוב סכסוך מוזמנים הצדדים לפגישת מהו"ת (פגישת מידע, הערכה ותיאום) ביחידת הסיוע, הפגישה אינה כרוכה בעלות וההתייצבות בה היא חובה. יחידות הסיוע הן יחידות טיפוליות הפועלות מטעם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, והן כוללות צוות של עובדים סוציאליים ומומחים נוספים שמטרתם לסייע למשפחות בהליכי פרידה וגירושין, לסיים את ההליך בהסכם.

חשוב להבהיר, כי הפגישה הראשונה מתקיימת ללא ליווי של עורך דין, ועל כן מומלץ להקשיב להסברים ולא לחתום על מסמכים אלא לאחר שנועצתם בעורך דין המומחה בתחום. בפגישה זו יינתן לצדדים מידע אודות ההליכים המשפטיים והשלכותיהם על חייהם ועל חיי הילדים, ומידע על הדרכים בהן ניתן ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום (גישור, גירושין בשיתוף פעולה). כן יקבלו מידע על השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע, בקהילה ובמגזר הפרטי. בתום הפגישה על הצדדים להחליט האם ברצונם להמשיך בהליך גישור במסגרת יחידת הסיוע או באמצעות מגשר חיצוני.

ככל והצדדים החליטו להמשיך בהליך גישור במסגרת יחידת הסיוע, הרי שלפגישות ההמשך, יוכלו הצדדים להגיע בליווי עורך דין. קיימת חשיבות רבה לכך שתהיו מלווים עם עורך דין אשר מכיר את הנסיבות הייחודיות של המקרה שלכם, ויכול להגן על האינטרסים שלכם, לוודא כי זכויותיכם לא תפגענה ושניתן ביטוי לכל בעניינים החשובים לכם.

ויודגש  - גם אם החלטתם להגיע לפגישות ההמשך ביחידות הסיוע ללא ליווי עורך דין, הרי שחלה חובה על יחידות הסיוע לאפשר לכם להתייעץ עם עורכי דין לפני שתחתמו על הסכם.

אם הצדדים מעוניינים בהליך חלופי, למשל ללכת יחדיו לגישור, יסכימו ביניהם על תקופת עיכוב ההליכים, וייפנו לגורם לבחירתם, או בהתאם להמלצת יחידת הסיוע. המשך הטיפול אצל מגשר או מטפל אחר חיצוני הוא בתשלום כמובן. מי שזכאי לקבל סיוע משפטי בתחום משפחה ומעמד אישי מטעם האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים עשוי להיות זכאי, לאחר שיפנה ויאשרו את זכאותו, להשתתפות בשכר הטרחה של המגשר. שווה לבדוק. מידע בנושא סיוע משפטי בתחום דיני משפחה ראו כאן. מידע בנושא בקשה לסיוע משפטי באתר משרד המשפטים ראו כאן. נוהל עבודה של הסיוע המשפטי ראו כאן.

אם הגיעו הצדדים להסכמה במהלך ההליך ליישוב הסכסוך, הם רשאים לפנות לבית המשפט למשפחה או בית הדין המוסמך על מנת לתת תוקף של פסק דין להסכם. ראו הסכם גירושין חינם להורדה מטעם העמותה כאן.

במקרה שההליך הסתיים ללא הסכמה והצדדים אינם מעוניינים בהמשך הליכי גישור חלופיים, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש בתוך 15 יום מתום תקופת עיכוב ההליכים, תובענה לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין ולבחור האם התובענה תדון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

אם הצד שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך, אינו מגיש תביעה בתוך 15 ימים, או שמגיש תביעה רק לגבי חלק מהעניינים, רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו, לבית המשפט או לבית הדין שלו סמכות לדון בעניינים אלה.