מוסדות האגודה השיתופית
האסיפה הכללית
האסיפה הכללית היא הרשות העליונה של האגודה השיתופית, היא מורכבת מכלל חברי האגודה, וסמכויותיה הנרחבות כוללות גם את הסמכות לבצע את השינוי בהוראות היסוד של האגודה. האסיפה הכללית כפופה להוראות החוק, התקנות ולתקנון.
האגודה חייבת לכנס את האסיפה הכללית לפחות פעם בשנה, במטרה להתוות את מדיניותה של האגודה, לאשר את המאזן והתקציב ולבחור את רשויות האגודה השונות ובכלל זה לקבוע את חברי הועד המנהל של האגודה, יו"ר האגודה ומורשי החתימה מטעם האגודה.
אופן זימונה של האסיפה הכללית מוסדר בתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה- 1975. כך בהתאם להוראת התקנות הזימון חייב לפרט את מועד האסיפה הכללית ומקום התכנסותה וסדר יומה של האסיפה הכללית כפי שיאושר בתחילת האסיפה. בע"א 934/91 גבריאל כהן נ' בית נקופה - מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, קבע בית המשפט העליון כי: "כל חבר זכאי להשתתף באסיפה, אולם שמורה לו הזכות לבחור שלא להופיע לאסיפה זו או אחרת, למשל, משום שהוא סבור כי הנושא שעומד להיות מועלה בה איננו נוגע לו או שאין לו עניין בו. מכאן ברור גם מדוע אין האסיפה יכולה לדון בנושאים שלא צוינו בהודעה על כינוסה אם יש בדיון כדי לפגוע בחברים, שהרי חבר שבחר לא להופיע עלול למצוא עצמו נפגע, בלי שניתנה לו זכות להשמיע את דברו".
יחד עם זאת, יודגש כי ככלל בית המשפט יפעיל את הביקורת השיפוטית על החלטות האסיפה הכללית בריסון ובאיפוק, ורק אם יוכח כי מידת הפגיעה בחבר האגודה הינה קשה והזכות שנפגעה הינה זכות יסוד הראויה להגנה.
ועד ההנהלה של האגודה שיתופית
ועד ההנהלה הוא הגוף המרכזי ביותר שנבחר על ידי האסיפה הכללית מתוך חברי האגודה, והוא מכהן לרוב במשך ארבע שנים. סמכויות ועד ההנהלה הינן סמכויות שיוריות הכוללות את כל סמכויות האגודה השיתופית שלא נמסרו לרשות אחרת בפקודה, בתקנון ובתקנון האגודה.
ועד ההנהלה רשאי לכנס את האסיפה הכללית בכל עת ולקבוע את סדר יומה, להטיל קנסות על חברי האגודה, למנות ועדות משנה ולאצול להן מסמכויותיו, למנות מבקר פנים בעל כישורים מתאימים בכפוף לאישור רשם האגודות.
ככל וועד ההנהלה פועל במסגרת הפעילות הרגילה של האגודה ועל פי סמכויותיו כפי שנקבעו באסיפה הכללית, הוא אינו זקוק לאישור מיוחד מהאסיפה הכללית. אולם על מנת לבצע פעולות שחורגות מסמכויותיו או ממטרותיה העיקריות של האגודה – לדוגמא: שינוי בנכסי האגודה - על ועד ההנהלה לקבל אישור של האסיפה הכללית מראש.
תקנון האגודה השיתופית
תקנון האגודה השיתופית הוא מסמך היסוד של האגודה, המהווה חוזה בין האגודה לבין חבריה כמו גם בין החברים לבין עצמם, ועל פיו היא פועלת ובו כלולות ההסכמות היסודיות של חברי האגודה [תקנונים לדוגמא של אגודות שיתופיות | משרד הכלכלה והתעשייה], כדברי השופט ברנזון בע"א 627/61 גלברג נ' תל עדשים "התקנון של אגודה שיתופית הוא בגדר הסכם בין האגודה לבין חבריה, המסדיר את היחסים המשפטיים ביניהם וקובע את הזכויות והחובות ההדדיות שלהם. הם יכולים ליהנות מהזכויות המוענקות בו ומתחייבים בחובות המוטלות על פיו באותם התנאים והסייגים האמורים בו".
בעת רישומה רשאית האגודה לאמץ את התקנון לדוגמא אשר אושר על ידי רשם האגודות השיתופיות לאגודה מסוגה, או לחילופין לקבוע תקנון המותאם לצרכיה ועקרונותיה ובלבד שיכללו בו הוראות בנוגע למספר עניינים – בין היתר - שם האגודה, סמכויותיה ומטרותיה, כשירויות הדרושות לחברות באגודה, הליכי קבלת חברים, העילות לפקיעת החברות, פרטים על רשויות האגודה, אסיפה כללית, ועד הנהלה, נהלי הבחירות לרשויות האגודה ועוד.
האגודה רשאית לתקן את התקנון וזאת בהתאם לכללים שנקבעו בסעיף 7 לתקנות האגודות השיתופיות (ייסוד), תשל"ו- 1976, שעיקרן בהחלטה שהתקבלה בהצבעה של רוב המשתתפים באסיפה כללית שהתכנסה לצורך תיקון התקנון והדבר הובהר באופן מפורש בהזמנה לאסיפה הכללית. לאחר קבלת התיקון, יש לאשר את התיקון בפני רשם האגודות השיתופיות.